כל שינוי, בין שהוא תפיסתי, הכרתי, רגשי, ובין שהוא פיסי, מרמז על שינוי ביציבתו של אדם. שינויים מופשטים, כגון שינוי מעמד או שינוי בדימוי העצמי, גם הם משפיעים על האופן שבו אנשים עומדים, מתנועעים ומביעים את עצמם. מכאן שמצבים מתמשכים או חזקים דיים, יטביעו חותם ברור ועמוק על סוליות כפות הרגליים.

העקבות שאנו משאירים בחיי היום-יום, סביר להניח שעם הזמן ייעלמו, אולם, העקבות שחיי היום-יום משאירים בנו, מוטבעות בכף הרגל ואינם נמחים לעד, אם אכן חיי יום-יום אלה משמעותיים לנו מאד. כפות הרגליים אומרות הכל. אם שמח הינך ובעל חיוניות, או עצוב וכמוש, חסר חדוות יצירה?

אם הינך כלפי חוץ, כמו שהנך כלפי פנים, או שמא הכל משחק, ואין תוכך כברך?

אם כוחני הינך המשתמש ב"מרפקים", או אולי רגיש מדי, הטובע ב"ים הרגשות"?

אם איש משפחה, אם איש עשיה, או אולי אחד המעופף לו אי-שם וחושב על הא ועל דא?

חשבתם פעם מדוע ישנם כאלה, שאצלם הזרת "מטפסת" למעלה (על האצבע שלידה)?

מדוע ישנם כאלה עם אצבעות ארוכות (מאד), ואילו אחרים עם קצרות (מאד)? 

מה זה אומר כשהאצבעות עקומות או "מטפסות אחת על השנייה"? 

מדוע ישנם כאלה עם כפות רגליים אדומות-חמות, או לבנות-קרות, או צהובות-מריחות? 

היתכן שלזקן בן 70 תהיה כף רגל חלקה כמו של תינוק, ואילו לבחור בן 20 תהיה כף רגל חרושה ומקומטת, עם פטריות מתחת לציפורניים, כמו של איש זקן?