היפרליפידמיה (Hyperlipidemia) היא מצב שבו הרמות של שומני הדם (הכולסטרול והטריגליצרידים) גבוהות מהנורמה הרצויה.

מהם הכולסטרול והטריגליצרידים?

ובכן, הכולסטרול משמש לבניית הדפנות של תאי הגוף. הוא מרכיב מרכזי בנוזל המרה ואבן בניין בייצור הורמונים. שני שלישים מהכולסטרול מיוצרים בכבד, ושליש נוסף מקורו במזון עתיר שומנים שאנחנו אוכלים.

הכולסטרול מחולק ל:

כולסטרול "רע"- זה ששוקע בדפנות של כלי הדם וגורם להתפתחותה של טרשת עורקים, העלולה לגרום למחלות רבות של הלב ושל כלי הדם. רצוי שערכי הכולסטרול הרע יהיו נמוכים מ-100 מיליגרם לד”ל, ובמידת האפשר, נמוכים מ- 70 מיליגרם לד”ל.

כולסטרול "טוב"- זה שנושא את עודפי הכולסטרול מתאי הגוף בחזרה לכבד. פעולתו הפוכה לכולסטרול הרע. רמתו בדם צריכה להיות יותר מ־40 מיליגרם לדציליטר בגברים ויותר מ־50 מיליגרם לדציליטר בנשים.

הטריגליצרידים הם שומנים שנוצרים בעיקר מעודפי פחמימות וסוכרים שלא נוצלו לייצור אנרגיה לפעילות השוטפת של הגוף. רמת הטריגליצרידים בדם מושפעת ממה שאנחנו אוכלים, ובעיקר מעודף פחמימות וסוכרים. רמת הטריגליצרידים בדם רצוי שלא תעלה על 150 מיליגרם לדציליטר.

הכולסטרול והטריגליצרידים מרכיבים ביחד את פרופיל השומנים בדם, וכשהוא גבוה, כנראה שמדובר על היפרלפידמיה.

ממה נגרמת היפרלפידמיה?

הגורם העיקרי המוכר כיום לטריגליצרידים גבוהים הינו אורח חיים ובמרכזו הרגלי תזונה לקויים. כמובן שגם לגנטיקה יש חשיבות לא קטנה. נמצא שצריכת סוכרים ופחמימות פשוטות הם מהגורמים המרכזיים לעלייה של טריגליצרידים. בנוסף, גם אלכוהול וצריכה עודפת של שומן רווי ושומן צמחי מוקשה עלולים להוביל לעלייה ברמת הטריגליצרידים.

לגבי הכולסטרול, ייצור הכולסטרול "הרע" מושפע באופן ישיר ומשמעותי מאוד מהגנים שאיתם נולדנו. זוהי הסיבה לכך שפעמים רבות היפרליפידמיה עוברת במשפחה מדור לדור ומופיעה לעיתים גם בילדים. רמת הכולסטרול "הרע" עולה גם כתוצאה מאורח החיים

הקלוקל של רובנו כמו: אכילת מזונות רוויים בשומן מן החי ובשומן טרנס (שומן צמחי שעבר תהליך כימי תעשייתי שהפך אותו לשומן מוקשה או מוקשה חלקית) והיעדר פעילות גופנית.

מהם התסמינים של היפרליפידמיה?

הבעיה הגדולה בהיפרליפידמיה היא שלרוב אין לה תסמינים, ולכן אנו כלל לא יודעים שהיא קיימת בגופנו ועלולה לגרום לנזק רב. כולסטרול וטריגליצרידים הנמצאים בעודף מהווים גורם סיכון למחלות לב וכלי דם, כבד שומני ועוד וקשורים לתסמונת המטבולית, שניהם יכולים לשקוע בדפנות כלי הדם ולעודד תהליך הנקרא טרשת עורקים – תהליך שגורם להזדקנות מואצת של דפנות כלי הדם, להיצרות ואף חסימה של העורקים ומכאן להתקפי לב או שבץ מוחי.

היפרליפידמיה אינה מצב שהגוף יכול להתגבר עליו בכוחות עצמו ללא טיפול תרופתי, דיאטה או פעילות גופנית. חשוב גם לזכור כי ככל שעוברות יותר שנים שבהן חיים עם ערכי LDL גבוהים, כך עולה הסיכון לפתח טרשת עורקים.

איך מאבחנים?

שומנים גבוהים בדם מאבחנים באמצעות בדיקת דם פשוטה הנעשית לאחר צום של כ־12 שעות. הבדיקה מומלצת בגילאים נמוכים למי שיש להם קרובי משפחה מדרגה ראשונה שסובלים מהיפרליפידמיה או ממחלת לב, או שעברו אירוע מוחי.

איך מטפלים בהיפרליפידמיה?

במקרים קלים ניתן לטפל באמצעות שינוי אורח החיים בלבד: הקפדה על דיאטה מתאימה, שמירה על משקל תקין ועל פעילות גופנית סדירה. מקורות טובים לשומן בלתי רווי בו יש להרבות, יכולים להיות: טחינה, אבוקדו, שמן זית, אגוזים, שקדים ודגי ים שחיים במים עמוקים. שומן רווי שכדאי להמעיט בו מצוי בעיקר במוצרים מהחי, כמו גבינות שמנות, חמאה, איברי פנים של בעלי חיים וגלידות, אך גם במוצרים מהצומח כמו מרגרינה ושמן שעבר טיגון.

יש להרבות גם בצריכת מזונות שעשירים בסיבים תזונתיים כמו ירקות, פירות ודגנים מלאים. מצד שני, יש להמעיט בצריכת מזונות מעובדים כמו עוגיות ודברי מתיקה למיניהם, שקדי מרק וחטיפים.

במקביל, יש כמובן להימנע מגורמי סיכון שפוגעים בכלי הדם ובלב כמו עישון ולאזן מצבים כמו לחץ דם גבוה וסוכרת. כדי להפחית את רמת הטריגליצרידים בדם מומלץ להפחית את שיעור הפחמימות והסוכרים בתזונה וכן להקפיד על פעילות גופנית סדירה.

מומלץ להעדיף פעילות אירובית (הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים, שחייה, ריקוד) על פני פעילות אנאירובית (עבודה במשקולות, פיתוח גוף). לפעילות האירובית מומלץ להקדיש לפחות 150 דקות בשבוע.

הטיפול הטבעי בהיפרלפידמיה

טיפולים משלימים כדוגמת דיקור סיני, רפלקסולוגיה ועוד, יכולים לחזק איברים רלוונטים ולהיטיב עם פרופיל השומנים בגוף.

ישנם כיום גם מספר רב של צמחי מרפא המוכרים ביכולתם המיטיבה במצבים של טריגלצרידים גבוהים בדם. פעילות צמחי המרפא מאפשרת הורדת טריגליצרידים בדם ללא טיפול תרופתי שבאה לידי ביטוי בצורות שונות אך בעיקר הצמחים תומכים בשיפור פעילות כבד וכן באיזון רמות סוכר בדם.